החלטה
העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לתובעת אשר הוגשה כנגדה כתובענה לסכום קצוב לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, ע"ס 17,768 ₪.
התובענה הכילה מספר רכיבים, ובהם חיובים שוטפים בסך 3,829 ₪ (בגין חשבוניות בתקופה ינואר 2012 – מרץ 2012), חיובים בגין רכישת ציוד בסך 12,547 ₪ (7 מכשירים נרכשו ביום 6.9.2010, מכשיר נוסף נרכש ב 13.10.2010) ועלויות גביה, הצמדה למדד וריבית בסך של 1,392 ₪.
הנתבעת הגישה התנגדות ובקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות; הנתבעת טענה כי מעולם לא התקשרה בהסכם עם התובעת, מעולם לא רכשה ממנה טלפון סלולרי, ומעולם לא שילמה דבר לתובעת, ובהתאם אין כל יריבות בינה ובין התובעת מן הבחינה המשפטית.
הנתבעת הוסיפה כי שם הלקוח במסמכים אשר צורפו על ידי התובעת, נוגעים לעסק בשם "אחוזת רפאל", שזהו שם עסק המנוהל על ידי חמותה, אולם גם חמותה אישרה בפניה כי לא התקשרה עם התובעת.
הנתבעת נחקרה אודות גרסתה, ושבה על טענותיה, בדבר היעדר הקשר מול התובעת, הכחישה את חתימתה על גבי מכלול מסמכי ההתאגדות; בהמשך הדרך, השיבה הנתבעת כי אכן בשלב כלשהוא היה מעבר של חשבונות הטלפון הסלולריים של כלל המשפחה מחב' סלקום לחב' פלאפון, אולם הנתבעת עמדה בסירובה על כך כי היא אישית לא התקשרה מול התובעת, אלא טענה כי חשבונה נכלל בחשבון ניוד מכלול מספרי הטלפון לחב' פלאפון תקשורת, אולם סברה שאין לה קשר עם החשבון הכולל. כאשר נשאלה בהקשר זה, השיבה כי חד משמעית, העסקה לא הייתה על שמה, ולא היה לה כל קשר לחשבון הכולל.
לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את ההתנגדות, ולהורות על העברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר. לא מצאתי ממש בטענות התובעת כי הנתבעת קשרה עצמה לחיוב, בוודאי שלא לחיוב כולו (ואולי לחלקים זעומים ממנו), ולא ראיתי בהימנעות הנתבעת מהבאת תצהירים מטעם בעלה וחמותה – אשר היו מעורבים יותר, לטענתה, בהתקשרות שבין הצדדים, כגורם אשר מחזק את הסיבה בעטיה יש לדחות את הבקשה.
את בקשת המבקשת ליתן לה רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)), ואיני סבור כי כך הוא המצב; לגישתי, העניין טעון בירור והבהרה לאחר שיזומנו כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות בעלה של הנתבעת או נציג המכירות ;
העובדה כי הנתבעת מציינת שהיא עקרת בית, ובשלב זה מתמודדת עם מחלה קשה, מצביעה על כך כי לנתבעת לא היה מעולם צורך לקבל מספר רב של מכשירי טלפון, והעובדה כי שמה נרשם ליד שם עסק המופעל על ידי חמותה, מצדיק בירור עובדתי לגופו של עניין. להיטותם הרבה מדי, לעיתים , של נציגי המכירות, מביאה לתוצאות אלו, ולא פעם נדרש ביהמ"ש לייחס משמעות משפטית כנגד לקוחות התובעת, בשל שגגה או טעות אצל נציגי המכירות. עוד אוסיף, כי איני נדרש בשלב זה לשאלת המהימנות של הנתבעת (כפי שהפנתה התובעת בתגובתה ובסיכומי טענותיה), שכן די בשלב זה להעלות הגנה לכאורה, הטעונה בירור עובדתי.
בכל הנוגע לשאלת הארכת המועד להגשת ההתנגדות, ראיתי הן בסיכויי ההגנה והן במצבה הרפואי של הנתבעת, כמקימים את אותו טעם מיוחד שיירשם הנדרש לצורך הארכת המועד בהקשר זה.
לאור כל האמור, אני מורה על קבלת ההתנגדות והעברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר.
ההתנגדות תשמש ככתב הגנה.
המזכירות תנתב התובענה לצורך קביעת מועד לדיון.
ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ד, 01 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.